ויהי באחד הלילות , ואני בן שש , בחלומי והנני עף מסביב ליציע העליון אשר בבית המדרש , בבית - הכנסת שהיה הולך ונבנה מחדש , אחרי שרפת בית הכנסת הישן , בטרם הגמרו , באין עוד מדרגות , ליציע העליון , אני עף ושט סביב סביב , באוויר , בלי הרף , לא אוכל לרדת מטה ולא לעלות מעלה , ואני עיף , עיף , עף ושט לאין סוף . ואיקץ , והנה חלום חיי . מגילת סתרים , א , א הרב הנזיר התייחס לחלום ילדות זה כאל חלום חייו : תמונה דמיונית אחת המגלמת בעצמה ומאגדת בתוכה שאיפות ותקוות , כמיהה וכיסופים . הדבר מפתיע שהרי לכאורה נראים הדברים פשוטים : ילד יהודי בסוף המאה הקודמת , בן למשפחה רבנית ליטאית הגדל בסביבה המקדשת את לימוד התורה כערך עליון , חולם על בית הכנסת ורואה את עצמו דומה למלאכים העפים בשמים , אותם הוא מזכיר בכל יום בשעת התפילה . ברם , מבט מעמיק יותר על חלום זה ועל רבדיו השונים מגלה תמונה מורכבת יותר ומזמין את המתבונן מן הצד לעמוד על משמעותם הסמלית של מרכיבי החלום השונים , בניסיון לחשוף את פשרו הפנימי של " חלום חיים " זה . הספרות המיסטית בכלל והיהודית בפרט מושתתות במידה רבה על חלומות וחזיונות , על מראות וגילויים...
אל הספר