ביזת כלי המקדש

קובע ש ' שישים האמה [ של אורך האולם ] נחלקו [ לשני חלקים ]; בחלק הראשון ארבעים אמה אורכו ניצבו שלושת הדברים המופלאים ביותר הידועים לכול : המנורה ( , ( ναίνχυλ השולחן ( , ( ναζεπάρτ ומזבח הקטורת ( מלח ' ה ... ( 216 אורך החלק הפנימי ביותר היה עשרים אמה ; בינו לבין החוץ הפרידה פרוכת ( ' ( ιταμσάτεπατακ ( שם . ( 219 השולחן , המנורה והפרוכת נלקחו שלל לרומא , כפי שיוספוס מספר בתארו את תהלוכת הניצחון של טיטוס ( מלח ' ז , ( 162 , 148 ואת המנורה והשולחן רואים בבירור בתבליט שהשתמר ברומא על שער טיטוס , שבו מתוארת אותה תהלוכת ניצחון עצמה . גורלם של הכלים שהובאו לרומא עורר את דמיונם של היסטוריונים , סופרים וחוקרי זמננו . מאמר מרכזי על גורל הכלים כתב יוחנן לוי בשנת תש " ה ובו הציע שעדותו של פרוקופיוס , ההיסטוריון בן המאה השישית מקיסריה ( מלחמות ד , , ( 9 – 5 : 9 בדבר גורלם של כלי המקדש , יש לה על מה לסמוך . לפי עדות זו נלקחו הכלים בידי הוונדלים לצפון אפריקה ( בשנת , ( 455 ומשם לקח אותם בליסריוס , המצביא של יוסטיניאנוס , לקונסטנטינופוליס , ומשם שלחם הקיסר לירושלים . גישתו הפוזיטיביסטית של לוי זכתה לא...  אל הספר