בטרם ניגש לעצם הטענות של המתנגדים ל " שלחן ערוך " , ברצוני להרחיב על הרקע ההיסטורי באשכנז ובפולין במאות שקדמו לפרסום ה " שלחן ערוך " בין 1550 ל – 1559 ומיד בעקבותיו . סקירה זו תעזור להבנת פשר פנייתם לתלמוד במקום אל הקודקס . אחזור עד לשלהי המאה השלוש – עשרה ותחילת המאה הארבע – עשרה שבהם נראתה ירידה ניכרת במעמדה של הלמדנות התורנית . תקופתם של בעלי התוספות , אשר הגיעה לסיומה באמצע המאה השלוש – עשרה , התאפיינה בחדות אינטלקטואלית וכן בתעוזה : המתודה הפרשנית של בעלי התוספות דרשה לא רק ידע מקיף אלא גם מיומנות גבוהה בניתוח אנליטי , וחידושיהם העידו על נכונות לקרוא תיגר על גישות פרשניות קיימות . סיום תקופה זו הביא לשתי תופעות הקשורות זו בזו : מיס › דהּ של רבנות מקצועית , ומאמצים גדולים לסכם את מסקנותיהם ההלכתיות של בעלי התוספות , מבלי לכלול בסיכומים אלו את מהלכי הטיעונים שבאמצעותם הם הגיעו למסקנות אלו . ניתן לראות בספרות הלכתית זו מעין חוברות הדרכה שסיפקו לרבנות המקצועית החדשה את המסקנה ההלכתית של דיוני התוספות . תחילתה של המאה החמש – עשרה המשיכה לפי אותם קווים . אולם לקראת סוף אותה מאה חלה התחד...
אל הספר