נתחיל בשאלה הראשונית : מדוע , לפי המסורת , מחלוקת קיימת כלל ועיקר ? אפילו לשאלה זו המסורת הרבנית מספקת תשובות מספר שאינן מתיישבות בנקל זו עם זו ; עובדה זו מעידה בעצמה על עומק האחיזה של המחלוקת בתורת חז " ל . בבואנו לרדת אל שורשיה של סיבת המחלוקת , נגלה כי בספרות חז " ל ניתנות שתי תשובות עיקריות אשר באופן מובהק האחת מתיישרת עם העמדה המשמרת , ואילו האחרת משקפת את הגישה היוצרת . שלא במפתיע , העמדה המסורתנית – הרואה את תפקיד החכם בשימורן ובהעברתן של מסורות הלימוד שקיבל – אינה מתייחסת בעין יפה לקיומה של מחלוקת . הרי לו כל המסורות שמקורן בתורת משה היו מועברות כהלכה , לא הייתה מתעוררת מחלוקת כלל וכלל , ואחדותה של התורה לא הייתה מתערערת . ובכן , בתוספתא חגיגה ב , ט אנו מוצאים גרסה מסורתנית באשר להיווצרותה של מחלוקת : אמר רבי יוסי : בתחלה לא היתה מחלוקת בישראל אלא בית דין של שבעים ואחד היה בלשכת הגזית ושאר בתי דינין של עשרים ושלשה היו בעיירות שבארץ ישראל . שני בתי דינין של שלשה שלשה היו בירושלם , אחד בהר הבית ואחד בחיל . נצרך אחד מהן , הולך אצל בית דין שבעירו . אין בית דין בעירו , הולך אצל בית ...
אל הספר