א. ההתגלות כגשר לאובייקטיביות

הממד האישי של חוויית ההתגלות , כפי שרוזנצווייג מתאר אותה , יש בו לכאורה כדי להגדיר את ההתגלות כאירוע שביסודו הנו סובייקטיבי . הרי רוזנצווייג עצמו קורא למפגש של האדם עם האל ' בדידות – בשניים ' – ' שניים ' שכן האדם והאל נפגשים , אך ' בדידות ' משום שביסוד החוויה דבר – מה בלתי – ניתן למסירה לזולת , ואף בלתי–ניתן לביטוי בשפה . רושם זה מתחזק בעקבות תיאורו של רוזנצווייג את התאולוגיה הפרוטסטנטית של העת החדשה שנציגה המובהק היה פרידריך שליירמאכר . לדברי רוזנצווייג , השיטה התאולוגית של שליירמאכר התכחשה לערכו של העבר והעמידה במקומו את ' החוויה ההווה – תמיד של הרגש המאמין בעתידו הנצחי של העולם המוסרי ' . 1 אלוהי ואנושי , עמ ' . ( 335 ) 1002 מקור זה הנו מכתב שרוזנצווייג מפנה לתלמידיו בבית המדרש בפרנקפורט ( ה – , ( Lehrhaus ונותן לו את הכותרת : ‘ Den Aussprechern im Lehrhaus : Gottlich und . menschlich ’ הכותרת מתורגמת במהדורה העברית ' אל המסיתים בבית המדרש : האלוהי והאנושי ' , אולם ליתר דיוק הייתי מתרגם ' אל המתבטאים בבית המדרש : אלוהי ואנושי ' . בכותרת זו רוזנצווייג משחק עם תוכן המכתב שבו הוא מתמוד...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן