חנה פרידמן רבי מתיא בן חרש אומר , הוי מקדים בשלום כל אדם . והוי זנב לאריות , ואל תהי ראש לשועלים . ( משנה , אבות ד , טו ) דברי רבי מתיא בן חרש הידועים לנו ממסכת אבות הם חלק מפס הקול הקולקטיבי שלנו , היהודים , וכך היו במיוחד לאורך שנות הגלות . מה עושה ילד יהודי טוב שמגיע לכיתה חדשה ? הופך למצטיין הכיתה . מה אומרת לו אימא כשהוא חוזר הביתה עם מבחן שציונו — ? 92 ״יפה , אבל איפה 8 הנקודות החסרות ? ״ האם ללכת לישיבה המקומית ולהיות מצטיין הכיתה , או להרחיק עד אחת הישיבות הטובות באמת ולחרוק שיניים מול קשיי הדרך , התחרות הסמויה והקשיים החברתיים הנלווים לה ? אין שום התלבטות . האתוס היהודי הלמדני אימץ לחלוטין את עצתו של רבי מתיא , שהיגר בעצמו לרומי אחרי כישלון מרד בר כוכבא , והקים שם מוסדות לימוד ומשפט מפוארים , עד שגם עליו אומרת הגמרא : ״הלך אחר רבי מתיא לרומי״ . מילות המפתח שלנו לאורך כל שנות הגלות היו : הצטיינות ועבודה קשה ; בזכותן השיגו היהודים בכל מקום שאליו נדדו תפקידי מפתח , ובעת החדשה זכו רבים בפרסי נובל , כפי שאנו מרבים להתגאות ולהזכיר . אולם חשובה לא פחות אמרתו הראשונה של רבי מתיא : ״הו...
אל הספר