כפי שכבר נרמז לעיל מן השימוש במונח " מושג חוקתי " , אופיו הנורמטיבי של כבוד האדם עדיין שנוי במחלוקת . הצבת כבוד האדם בראש רשימת הזכויות המעוגנות בחוק היסוד ; נוסח הסעיף , המעניק על פי לשונו הגנה מוחלטת לכבוד האדם ; כמו גם הוראות סעיפים 2 ( 1 ) ו – 3 ( 1 ) לחוק היסוד , המבדילות לכאורה בין כבוד האדם ובין יתר זכויות היסוד החוקתיות , שימשו בסיס לתאוריה שבה תמך בראש ובראשונה המלומד דוריג ( , ( D ü rig ועל פיה סעיף 1 לחוק היסוד מציב " סולם ערכים " . לפי תאוריה זו , שונה מעמדו של כבוד האדם ממעמד שאר הזכויות המעוגנות בחוק היסוד . כבוד האדם על פי גישה זו הוא ערך חוקתי אובייקטיבי ואינו משמש כשלעצמו מקור לזכויות סובייקטיביות . זכות חוקתית סובייקטיבית מגנה על היחיד ומעמידה לרשותו במישור המשפט החוקתי בסיס לתביעת הרשות , ואילו כבוד האדם כערך אובייקטיבי אינו מעמיד לרשות הפרט זכות או טענה ספציפיים . הוא " מנחה " את חוק היסוד . עם זאת לטענת הרואים בכבוד האדם ערך חוקתי אובייקטיבי לממד האובייקטיבי של כבוד האדם נתונה חשיבות מעשית משמעותית . כבוד האדם כעקרון יסוד חוקתי מציב אמת מידה ראויה לפעולתן של רשויות...
אל הספר