מבוא מלחמת העולם הראשונה הציבה ליהודי ירושלים אתגר קשה שלו שלושה היבטים : מנהיגותי , כלכלי ובריאותי . ״היישוב הישן״ , הן הספרדי והן האשכנזי , היה בעשור השני של המאה העשרים בלי מנהיגים מוסכמים ודרך התמודדות ברורה עם הקשיים שהציבה המלחמה . בעקבות המלחמה פסקה זרימת כספי ה״חלוקה״ ומחסור במוצרי מזון הורגש בייחוד בירושלים — חסרת עורף חקלאי איתן ובעלת אוכלוסייה ענייה ברובה . האתגר הקשה ביותר שעמו התמודדה האוכלוסייה הירושלמית היה משבר הבריאות שתחילתו בסגירת בתי חולים ובעזיבת רבים מהרופאים בעיר והמשכו במגפות הכולרה וטיפוס הבהרות שפרצו ב . 1916 מגפות אלה הביאו לשיאו את המשבר שהיה מנת חלקם של תושבי העיר בכל ארבע שנות המלחמה . ירושלים נהפכה עם פרוץ המלחמה לעיר עורף ומרכז לוגיסטי עיקרי , שבה התמקמו מחנות צבאיים גדולים ובה הוקמו בתי חולים לטיפול בחיילים . במשך השליש האחרון של המאה ה 19 ועד פרוץ המלחמה היו בעיות הבריאות שבהן התאפיינה ירושלים מחלת המלריה ותחלואה אנדמית עונתית בזיהומי מעיים . לעומתן , מודל התחלואה שאפיין את העיר בזמן המלחמה היה מגפות המועברות על ידי תנועת הצבאות שחלפו בארץ . הממשל הע...
אל הספר