פרק עשירי מגפת הכולרה בטבריה בשנת 1912

התפרצות הכולרה בטבריה – דילמה של אבחון חיידקי הכולרה ברחבי סוריה הייתה הכולרה אנדמית במשך השנים . 1913 – 1911 כמאה מקרים חדשים התגלו כל חודש , בעיקר בדמשק ובחלב . בספטמבר 1912 התגלו כל שבוע בדמשק כשישים מקרי מחלה חדשים , ובסוף ספטמבר הגיעו ידיעות מדאיגות ממושל אזור דרעא שבעבר הירדן המזרחי . המושל דיווח על עלייה חדה במקרי הכולרה בכפרים בסביבת תחנת הרכבת , שהגיעו בתחילת אוקטובר לכדי שלושים חולים חדשים כל יום . דיווחים על מקרי כולרה יחידים בקרבת תחנת הרכבת בכפר פולה ( כיום עפולה ) הגיעו כבר בתחילת ספטמבר והבהירו כי הכולרה מועברת על ידי תנועת הנוסעים ברכבת החיג׳אזית . הציבור הטברייני נשא עמו את זיכרונות מגפת הכולרה של 1902 וחי בחשש כבד מעוד התפרצות של המגפה בעיר . על כך אפשר ללמוד מהבריחה ההמונית מטבריה בסתיו , 1911 בעקבות הידיעות שנפוצו על הכולרה בחיפה , על אף שבטבריה לא היו מקרי מחלה . האיום שחש הציבור מפני התפשטותה של המגפה לטבריה מוכיח כי תושבי העיר לא ראו בכולרה סיכון ערטילאי , אלא היה לכולרה תפקיד מוחשי בסדר היום הציבורי בעשור מאז מגפת . 1902 כדי לצמצם את הסיכון למעבר חיידקי כולרה לע...  אל הספר
מוסד ביאליק