פרק תשיעי חיפה — בין התפתחות למגפה

הרכבת החיג׳אזית והתפשטות הכולרה הקמתה של מסילת הרכבת החיג׳אזית הייתה אחד המיזמים הציבוריים הגדולים ביותר שבוצעו על ידי הממשל העות׳מאני . מטרתו המוצהרת של הקו הייתה לאפשר דרך הגעה מהירה ונוחה לעולי הרגל למכה , אך נוסף על כך שאף הממשל , כמגן המקומות הקדושים , לחזק את אחיזתו בחצי האי ערב ובעבר הירדן המזרחי . בניית המסילה , שנמתחה על פני קרוב ל 1 , 300 ק״מ , החלה ב . 1900 לאחר כמה שנים שבהן פעלה הרכבת רק בחלקים הצפוניים של הקו , נערכה ב 1908 פתיחתה הרשמית של מסילת הרכבת בין דמשק למדינה . ב 1905 הסתיימה בניית ההסתעפות המערבית של המסילה החיג׳אזית שאורכה עמד על 161 ק״מ , בין חיפה לעיירה דרעא שבעבר הירדן המזרחי . באירופה ניכר חשש מההיבט הבריאותי של פתיחת נתיב תנועה חדש לעולי הרגל ; היה צפוי שנתיב זה יעקוף את ההסגרים הימיים , שבמידה מסוימת סייעו בסוף המאה ה 19 לצמצם את סכנת העברת הכולרה לאירופה . הסיכון בנתיב המזרחי של הרכבת החיג׳אזית היה בהעברה מהירה של הכולרה צפונה . במקום תנועה בעגלות הנמשכת שישה שבועות ממדינה שבחצי האי ערב לדמשק , זמן הנסיעה התקצר לכדי שלושה ימים . עיקר הסיכון היה חדיר...  אל הספר