פרק חמישי התאוריה החיידקית – רופאים וחברה בזמן המגפה

״הוי ! מאמינים תמימים כי רופאי עירנו , כיהודים , כתורקים , כנוצרים החליטו באספה נסתרה אחת לסמם את כל איש החשוד בחולירע ! ״ לידתה של התאוריה החיידקית בפרק הזמן שבין מגפת הכולרה ב 1865 לזו שתקפה את הארץ ב 1902 התחוללה בעולם מהפכה מדעית בעקבות פיתוח מדע המיקרוביולוגיה החל בשנות השישים של המאה ה . 19 גילוים של החיידקים , הכרת תכונותיהם ופיתוח שיטות עבודה חדשות הביאו לידי בניית תאוריה חדשה בנוגע לגורמי המחלות הזיהומיות . לואי פסטר ( 1895 – 1822 ) החל בשנות החמישים במחקרים על תכונותיהם הביוכימיות של החיידקים המשפיעות על קלקול מזון ולאחר מכן גם על חיידקים מחוללי מחלות באדם . מחקרים אלה היו בבחינת פריצת דרך מדעית בעידן שבו התאוריה על יצירה ספונטנית של האורגניזמים מחוללי הקלקול עדיין הייתה שלטת . בעקבות הגילויים פיתח פסטר תאוריה חדשה על תפקיד המיקרואורגניזמים כמחוללי תהליך התסיסה במוצרי מזון ומשקאות . בעקבות השיטות שפיתח לבידוד החיידקים שזוהו הצליח פסטר גם לבנות את הרקע המדעי של תהליך החיסון ואף לפתח חיסונים . התאוריה החיידקית התקשתה בשלביה המוקדמים לגייס תומכים רבים , כמו כל תאוריה מהפכנית ...  אל הספר
מוסד ביאליק