מה שאני מספרת פה קרה בעיר היפה הנקראת בואנוס איירס . זה קרה לפני די הרבה זמן , אך ההשלכות של טעות אחת בזיהוי המקור מתגלגלות אתי עד היום . והן היו , אולי , הצעד הראשון לקראת הסדנאות שיבואו . כשהייתי בגיל בית הספר התיכון , נהגתי לשבת ללמוד ולהכין שיעורים בחדר הקבלה של אמי . אימא שלי רופאה , וחדר הקבלה שלה היה בקומת הקרקע של הבית , קצת מבודד ומנותק מהמפלס העליון ומהחיים המשפחתיים . החדר היה גדול , קצת אפל , עם חלון אחד רחב שזיכרוני ממקם מאחורי גבי , ממנו נכנס אור בהיר שהסתנן דרך הווילון הלבן והאטום לעין . האור צייר צורות מוזרות על הרצפה הכהה והביא אתו שפע של אותן אבקות קסמים מזעריות , יצורים חיים כביכול , שרואים לפעמים באוויר כשאור מסנוור בוקע לתוכו . לרוב , כך אני זוכרת , הייתי מעדיפה לסגור את התריסים וליצור לי אי של אור בחשכת החלל , בעזרת המנורה שמעליי . הייתי יושבת ליד השולחן הגדול העמוס בתיקים של פציינטים , בכתבי עת על רפואה , בספרים פתוחים ובכל מיני דפים ופתקים שאמי הייתה מערימה שם . הייתי דוחפת את הכול כדי לפלס מקום לספרים ולמחברות שלי , וכך הייתי מבלה שעות , עם התה הפושר שלי , שקוע...
אל הספר