חייקל לונסקי שימש כספרן הראשי בספרייה ע " ש ר ' מתתיהו שטראשון במשך כארבעים וחמש שנה , החל משנת 1895 ועד לחורבנה ב - 1941 ו " הפך לחלק בלתי נפרד ממנה " . ידידו הקרוב יצחק ברוידס , אבי המשורר אברהם ברוידס , מציין בספרו וילנה הציונית ועסקניה שכל מי שנקרה לווילנה בין אם היה סופר , עסקן או מנהיג - יהודי בלא הבדל השקפות , זכר את " נאמן בית ספרית שטראשון " ותארו כ " דמות מקורית " השייכת " לטיפוסיה המובהקים של וילנה היהודית " . בזכרונותיו של הסופר שלום חולבסקי מצטיירת דמותו של לונסקי כ "דמות מופת של אצילות וצניעות " . לונסקי היה דמות שייצגה את רוחה של " ירושלים דליטא " וזכה לכינוי " השומר של ירושלים דליטא " . במשך חייו ידע לונסקי סבל , עוני וחסרון כיס ויחד עם זאת לא חדל לסייע לאחרים . הוא היה קרוב אצל המנהיגות התרבותית של ליטא אך לא פחות מכך היה קרוב לאנשים קשי - יום , הנתונים במצוקות החיים . הוא היה איש בעל אמונה דתית עמוקה שידע להעריך ולהוקיר את ההשכלה , הספר , השפה העברית ואת חשיבות התיעוד הן במישור האישי והן במישור הלאומי . מבחינה זו פעילותו האינטלקטואלית - כספרן , סופר , ביבליופיל , ביבל...
אל הספר