חיבור זה עוסק במופעים של התנ " ך על הבמה הישראלית אגב דיון בפוטנציאל של עיבודים תאטרוניים הנסמכים ישירות על טקסטים תנ " כיים לחשוף , להציג ולהשמיע קולות מודרים וזהויות של ה " אחר " בחברה . מאמר זה מחבר אפוא בין שתי זירות תרבותיות חשובות בחברה הישראלית : התנ " ך כטקסט מכונן של התרבות והזהות הישראליות מזה ומרחבי ביטוי אמנותיים העוסקים בסוגיות של זהות וחברה מזה . המשותף למופעים שיידונו להלן הוא התפיסה של יוצריהם את מעשה האמנות כפעולה שאינה תיאורית במהותה כי אם פרפורמטיבית — כלומר , האירוע האמנותי כמפגש שנועד לא רק לתווך את הטקסט או הסיפור המקראי באמצעי מבע אמנותיים מתוך התכוונות לשם ואז , אלא גם אירוע רלוונטי המשליך על ההווה דרך העיסוק האמנותי במקור התנ " כי . כך , מעשה היצירה האמנותי והמפגש עם קהל הצופים נעשים לאירוע בעל פוטנציאל לחשיבה ולמבט על המוכר בעיניים חדשות . אכן יצירות תאטרון רבות חותרות לאפקטיביות ולרלוונטיות מן הסוג הזה , אך יצירות הפונות ישירות אל מקור כגון התנ " ך מגלמות בתוכן כפילות ומתח דיאלקטי בין הטקסט התנ " כי המוכר היטב ליוצרים ולצופים מצד אחד לבין מעשה האמנות כפעולה י...
אל הספר