הנפלאות הגדולות שראיתי אז , נפלאות שרק אנחנו קומץ סופרי יידיש זכינו לראות ולתת להן ביטוי בכתיבתנו . ומאחר שאנחנו למעשה הראשונים והיחידים שתיארנו בכתבינו תהליך מופלא זה , שבו נבראו מחדש המהגרים היהודים באמריקה , אנחנו ללא שום ספק סופרים יהודים אמריקנים . ליאון קוברין על סיפון הספינה העושה את דרכה מאמריקה לאירופה פוגש יאש ( בן דמותו של הסופר יעקב גלאטשטיין , 1971 - 1896 ) יהודי בסרבי השופך לפניו את מר לבו . בגיל עשרים התגלגל הבסרבי לדרום אמריקה ואף הצליח יפה בעסקיו , אך בהיותו חי אי שם בעיר בוגוטה שבקולומביה " מעבר לנהר הסמבטיון " , חייו ריקים ונידחים ללא לחלוחית של חיים יהודיים . כך הסביר היהודי הבסרבי ליאש : אל תחשוב שאני מתגעגע כל כך לשוחט , או לקצת תפילה . אילו היו לנו לפחות מה שקוראים בשפה עדינה אידיאלים אחרים , לא היה איכפת לי . מילא אם לא סידור , שיהיה לפחות ספר יידי , עיתון יידי . אבל בלי שום דבר הלוא נעשים גסים ועזובים . אם אינך דתי תהיה לפחות משכיל . מה היה מקומה של ספרות היידיש בחייהם של המהגרים היהודים יוצאי מזרח אירופה ? האומנם הייתה תחליף לשוחט ולתפילה שנזנחו מאחור במולדת ה...
אל הספר