פרק שבעה־עשר חייקה גרוסמן-ההתערות והניגודים

מבוא חייקה גררסמן העידה בעדויותיה המאוחרות שאת דרכה הפוליטית בארץ היא סללה בכוחות עצמה . העובדה שתפקידה חציבות הראשון היה במסגרת אזורית כראש מועצה רשהביעה לכנסת " מאוחר " — על פי אבחנתה , '' רק " ב , 1968 בגיל , 48 הודגשו בעדותה המאוחרת כסימן ואות לעצמאותה רלאי תלותה הפוליטית בראשי תנועתה . נראה אם כן שאם מצאנו את חייקה גרוסמן לאחר ימי השואה והמלחמה כמי שנענית לצר התנועה , הרי לאחר ימי תר , כשהיא באה לפרש את מחויבותה ושורשי נאמנותה . הפרידה בין ההוויה התנועתית ההיולית שהתגלמה בשואה , לבין דפוסי המערכת התנועתית כארץ שדרשו אופני השתייכות והזדהות בהן לא הייתה מוכנה לקחת חלק , גם אם נניח שפרשנות אישית זו הנה רק חלק מההסבר לעובדה שהיא הצטרפה להנהגת תנועתה רק לאחר עשרות שנים , pxn יש בכך כדי להאיר על החיץ שנותר וייתכן שאף העמיק בין שרידי לרחמי הגטאות לבין הנהגת הקיבוץ הארצי והשומר הצעיר ^ Kw ^ pxn שהתנתקו בימי השואה ממקורות הצמיחה התנועתית , ולמרות שפת ההכרזות הסכינו , לאחר השואה , עם היעלמותה של תנועת הנוער החלוצית באירופה כמקור התחדשותה , הקליטה החצויה סיפור קליטתה החצויה של עליית שארית ה...  אל הספר