מבו * בשנים 1947 - 1945 הציג אבא קרבנר בצורה חיה , חשופה ונרגשת את מחשבותיו ומסקנותיו מימי השואה . ניתוח דבריו מאפשר להבץ ולהגדיר את המסר שביקש להעביר אל המציאות החברתית והפוליטית ביישוב , בפגישותיו עם החי " ל ובבואו לארץ , מסר אבא את דבריו כשאובים מסערת נפש גדולה . אלו היו אמירות תיאוריות ושיפוטיות שנחצבו בייסורים , אך נישאר בעוצמה מילולית ובשכנוע פנימי עמוק . הכל סבב והוסבר כתולדה וכתוצאה של מציאות השואה הנוכחת בתוכו . היו אלה תחושות שנבנו מכוחה של חוויית המוות שעוצמתה רחשה בתוכו . דבריו היו מחוברים להיותן ועוצמתן של התמונות והמראות מימי הענות והלחימה , אותם המשיך לחיות ולחוות באופן בלתי אמצעי . האמת הקיומית וההיסטורית נבעה פחות מ " כרח ידיעותבו וחרכמתנר " ויותר מ " כרח עדרתני " . ולכן רק מי שתי את הדברים יכול היה גם להבין את פנימיותם . רק מי שעמד " על פני תהומות של חיים ומוות " , ידע את האמת . בפני שומעיו חזר אבא קובנר והביע את חששו , ולאמיתו של דבר את ידיעתו , שייוותר בלתי מובן ואף זר בדבריו . הוא סייג את תכלית דבריו בכך שקבע שהתודעה הקולקטיבית בארץ תתפוס רק את היקפו של האסון , והי...
אל הספר