היריעות הסותרות על מותה של טוסיה , רהיערר רצון להשלים עימן עוררו מדי פעם גלי תקוות . קשה היה לקבל את מותה של הרמות שסימלה לתנועתה נעורים וחרוות חיים . קשה לקלוט שמי שהזרימה חיות ורצון לפעול בקני השומר הצעיר , מי שספגה כל סבל רכל ענות וידעה לעודד ולנחם - טוסיה נשמתה של התנועה - איננה עוד . אישיותה החמה , חיוכה המאיר המקרין חיוניות , היו סתירה מוחלטת למוות , לחידלון . גם בפוליו שרצח ההמונים בה היה '' תופעת טבע " , סירנו לקבל את דבר מותה . לא טוםיד : הערות הראשונה על מותה שנמסרה בעיצומו של המרד , עור לפני נפילת מילה , 18 נתבדתה לשמחת הכול . אך כאשר ביוני ככר היתה בין המתים , מסרו ממנה דרישת שלום מבנרין : " היא מתאוששת ממהלתה הקשה " . במשך חודש יוני הוחלפו מכתבים נרגשים כין בנדץ לשווייץ על טוסיה המחלימה . ערד באוגוסט שאל הייני בורנשטיין לשלומה של טוסיד , אך מכתבו הוחזר אליו עם הציון " אץ נמעך ' ' המיברק ששיגרו צביה לובטקין ויצחק צוקרמן ללונדון ככררנה שיעבירוהו לארץ הגיע רק כאוגוסט ! מווארשה כתב אליעזר גלר ב 7 ביוני 1943 והיתה זו ההודעה הישירה הראשונה מווארשה : ... " הייתי חולה והיה לי שו...
אל הספר