בין תקווה ליאוש

כ 20 במאי , 1943 כמכתב מציריך ( שנשלח כנראה לבנדין ) , ניסו להבהיר את התמונה ; טוסיה עבלרה לבקר אצל דרכה , היא וההנהגה לפתע אינם רוצים לשמוע יותר כעניין " דרכיה " . בינתיים היה " קרב אחרון בעיר אצלם לביקור . אנו מניחים שהיא דחתה את הנסיעה ל " דרכיה " , כדי לפגוש את גרושובסקי עי ' י " קרב " . לפני זמן קצר קיבלתי מכתב שטוסיה לא נסעה ליוסף . - היא היתה חולה מאור . היא הבריאה ובקרוב תכתיב . לאחר מכן כתבה לי הברתה שבכל זאת נסעה . בכל מקרה לא שמעתי ממנה יותר . אני מחכה מאוד למכתב ממנה . אם תקבלו את כתובתה או שליח שלה אודה לכם מאיתי" חוסר הבהירות , המכתבים שנתעכבו אי אבדו , האבל והתקווה , בל אלה שימשו בעירבוביה . שמחים היו להיתלות ככל כשורה טובה . מקושטא כתב יניה ב 21 ביוני : 43 " תרכז מברקנו אליכם מאתמול מבליט ביותר אה התעלומה הגדולה של המאורעות האחרונים בפולין . לאחר שבארץ הספיקו לבכות את מותו של צביה וטרסיה , הנה הגיעו השבוע שני מכתבים מבנדסכורג המספרים כי צביה , טוסיה ואליעזר נמצאים בווארשה " . " בשווייץ החליטו להמר על התקווה והדרכון השווייצי על שם טוסיה אלטמן יצא " דרכה ' כמו " דרכ...  אל הספר
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'