בגיס ! וארשה מסוגרים היו באותה תקופה בהצי מיליון יהודים . מיוני 1941 ער פברואר 1942 גברו מאור היקפי התמותה . המיספרים נעו כין 4500 ל 5500 נפש מרי חורש . שיעור גבוה זה של תמותה היה בגדר " השמדה עקיפה '' , שכן עדיין לא נערכה שם אקציה . חייקה שבאה מכיאליסטוק וחדרה לגיטו עם קלוגת עבודה יהודית לאחר שהיית לילה בחווה בצירניאקוב '" מתארת את הלם הפגישה עם הביטו , מראותיו וריחותיה ריח שלא הריחותי בשום גיטו . שלא הריחותי מעודי עירבוב של קרה דוחק , ערני וסעל לכל קארביר . צעקות משונות ממלאות את חלל האוויר הדחוס , גם לצעקות ריח . ריח של גופות נרקבים חיים , ריח עיפוש וצעקות פושטי היד סוחפים את כולי , יורדים לעצמותי , לעצבי " . משתייר חפץ אחד ויחיד - להתעלף , לשקוע בנשייה , לא לשמוע , לא להרגיש , לא להיות בכל זה . קל להיות גיבור מלחמה מלהיות גיבור של חיי חולין אלה . והם פועלים כאן זה שנתיים - * זה היה עולמם של טוסיה וחבריה . אלו היו המראות , הריחות והקולות של היומיום . גם לאחר שובה של טרסיה מווילנה עם המשא הטראגי ועם הקריאה להתגוננות לא חלו שינויים מפליגים בחיי התנועה . חייקה הגיעה לקיבוץ השומר הצעי...
אל הספר