טוסיה , חבירת ההנהגה הראשית , שליחת התנועה והמחנכת , זכורה לכל יודעיה בחיוכה החם והמאיר , באופטימיות , בחיונירת ובמרץ הבלתי נרלה ששפעו ממנה . טוסיה - סמל של רעננות נעורים ואהבת ההייים - הקרינה אמונה ותקווה , חום וחיבה שאותם נשאה לכל מקום בואה . זו היתה טרסיה של החברים ושל הנוער , ואולי גם של העם כפי שמקובל לספר עליה . אבל היתה גם טוסיה אחרת - טוסיה המתמכרת לרגעי בדירות והנאבקת ביאוש מר . מתהומות נפשה אלו חשפה אך טפח במכתביה האישיים לירידים שנכתבו כין ריורח החובה על " המשפחה " לבין הפעילויות התנועתיות השוטפות . גם באותו " התרומיות " , שלא היו שכיחות ביותר , לא נמלה לעצמה חרות מלאה בהבעת רגשותיה ונהגה כהן ריסון . באותם מכתבים באו לידי ביטוי ספקנות וביקורתיות , לפעמים גם התערערות הבש וון העצמי ומבט מבוגר על החיים . ההדגשות קלי - ז . ש . דטעות - רוזנמו ולא רוזמן - במכתנ המקורי . מרדכי תזמן כבר לא היה אז בווילנה . הוא יצא עם זרם הנמלטים מזרתה , לעומק ברית ימועצות , מפני הצכא הגרמני הפולש , אכל שמר הוסיף כנראה לסמל את התניעה בווילנה . בייבי 1940 היא כתבה ליריר בווילנה : לאחרונה חםר בי ב...
אל הספר