אחת התופעות הבולטת בייחודה ביהדות פולין בימי הכיבוש הגרמני היה מקומן של תנועות הנוער בהנהגת ההתנגדות המזויינת לגרמנים . לפני המלחמה התמקדו תנועות הנוער , כמיוחד התנועות הציוניות החלוציות , כחינוך ובהכשרת החברים לחיי הגשמה בארץ . חברי ההנהגות לא נטלו על עצמם הכרעות של התוויית ררך של מפלגות שבהן היו קשורים באופן חלקי , וגם לא של יהתת הגולה בכללה . ונהפוך הוא , הס ראו את עצמם כעילית מנותקת מחיי הגולה , שהיו לגביהם שלב מעבר בלבד לקראת חיי העתיר הממשיים בארץ-כתקופת המלחמה עברו הנהגות תנועות הנוער תהליך איטי ומכאיב עד שהחלו לראות את עצמן כאלטרנטיבה להנהגה המסורתית - לעסקני המפלגות , אישי ציבור והיודנראטים . בתהליך הזה הם עכרו מעיסוק בצרכי הנוער וחינוכו בתנאים של מחתרת ער לנטילת אחריות כוללת והנהגת הציבור כולו בימים של משבר ומיבחן עליון-כספטמכר 1939 כאשר פלשה גרמניה לפולין נסחפו גם תנועות הנוער על חבריהן עם נחשולי הפליטים שנעו מזרחה . המטרה היתה להתרחק מהכובש הגרמני ולחפש דרכי עלייה לארץ . אך כאשר הגיעו להנהגות תנועות הנוער ש " בריכוז וילנה" הידיעות משטח הכיבוש הגרמני על חניכיהם שננטשו על ידי...
אל הספר