הרומנסה שייכת לסוגת הבלדה ומציגה נרטיב שהוא למעשה סיפור שמתפתח לכל אורכו ושמעצם מהותו , הוא נרטיב חד כיווני . הנרטיב של הרומנסה מובא במבנה קבוע ויציב המורכב מסדרה בלתי מוגבלת של שורות ארוכות בנות שש עשרה הברות , המחולקות לשתי צלעות בעלות שמונה הברות כל אחת ( אוקטוסילביים ) . לכל השורות הארוכות ישנה חריזה משותפת לכל אורך הטקסט . בנוסף למבנה הזה , ישנו גם מספר מועט של בלדות בעלות שורות של שתים עשרה הברות המחולקות לשתי צלעות של שש הברות כל אחת ( היקסאסילאביים ) . כאשר אנו בוחנים את הקשר בין המבנה הספרותי ובין התוכן הסמנטי , מתברר לנו כי מבחינת התוכן , כל צלע היא אוטונומית , כלומר היא בבחינת הצהרה שלמה , בלי שיהיה צורך בצלע נוספת על מנת להשלים מידע נוסף . תופעת הצלע האוטונומית אופיינית כמעט לכל הרומנסות במסורת היהודית ספרדית .
אל הספר