סופה של עלילת דם (אסע"י 10844) סיפר: נחמיה ורנבוד, רוסיה רשם: זלמן בהרב

בעיר בוגוסלב שבאוקראינה שירת בבתי היהודים גוי של שבת , שהיה מוריד בשבתות את הנרות מהשולחן , מכבה את האש , מדליק את המיחם , ועוד עבודות שכאלה . בערב פסח היה הרב מוכר לו את החמץ . תמורת עבודתו זו היה איבן , הגוי של שבת , מקבל כמה פרוטות , כוסית של יי " ש , חלה יהודית מתוקה , ולפעמים אף דג ממולא , תאוות נפשם של תושבי העיירה הנוצרים . היה חורף קשה בעת ההיא ועם בוא האביב התכוננו היהודים לחוג את חג הפסח כהלכתו . אך אותה שנה היה מחסור בחזרת , הוא הצמח למרור , ואיך ייתכן שבקערה שעל שולחן הסדר לא יהיה צמח זה ? חיפשו הרב וראשי העדה את המרור ( החזרת ) ולא נמצא . ביקש הרב את איבן , שיצא אל הכפרים הרחוקים להשיג את החזרת ויהי מה , והבטיח לו לשלם בתמורה את כל אשר יבקש . קיבל עליו איבן את המשימה הזאת , שוטט בסביבה כמה ימים , ולבסוף הביא כמה חבילות של הצמח הזה וקיבל עבור כל חבילה עשר קופיקות , סכום הגון באותה תקופה . הייתה השמחה שרויה בצריפו הדל של איבן . בנו של איבן , שיצא לבקר את סבו שבכפר הרחוק , לקח אתו בקבוק וודקה וכן פרוסת חלה של שבת , אך לאביו לא סיפר לאן הוא הולך ומתי יחזור . עברו כמה ימים וניק...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ