טעם חמין של שבת אסע"י 12396 סיפרה: שמחה שמכה, לוב רשמו: רבקה פאר ופנינה רזניק

ביצה של חמין לא נותנים לנוכרי כי אומרים שהיא מצילה נשמה . פעם יהודייה רצתה להתאסלם ולהינשא לגוי , וכך עשתה . ביום שבת הריחה את החמין אצל היהודים ונאנחה . מכל אנחה שלה נבהל בעלה ושאל מה לעשות עבורה . נזכרה בביצה של החמין . אמר : – זה מה שחסר לך ? את יכולה לעשות חמין ולשים ביצים . עשתה , אך זה לא כמו החמין של שבת שאימה עושה . ברחה ממנו וחזרה להורים . כששאלו אותה : – למה חזרת ? מה חסר לך ? אמרה : – הביצה של החמין יש לה ריח אחר , ולכן חזרתי . דיון בסיפור : טעם חמין של שבת ( אסע " י 12396 ) במוקד הסיפור עומדת ' ביצה של חמין ' , מרכיב אחד מתוך תבשיל החמין השמור לזמן המקודש של השבת . מרכיב זה , על פי עלילת הסיפור , מתואר כסימן של בית אימא ושל הזהות היהודית , ובכוחו להשיב אישה שהתאסלמה אל חיק היהדות . לא מעט סיפורי עם עוסקים ביהודים מומרים החשים רגשות חרטה כשהם מריחים , טועמים או נזכרים באוכל היהודי , המגולם בדרך כלל על ידי חמין . באופן עקיף , הסיפור גם משקף את המתח שהיה קיים בחברה היהודית שחייתה כמיעוט בחברה המוסלמית , כדוגמת העדה היהודית בלוב , שבה סופר הסיפור . החשש הכבד שהחברה היהודית תיבל...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ