בעיירה קטנה בליטא בא יהודי עני אל רב העדה ובדמעות שליש סיפר שלסיר המרק שבישל נפלה חתיכה קטנה של בשר חזיר . מה יאכל מעתה וכל מאכלו נעשה טרפה ? ריחם הרב על היהודי העני ושאל אותו : – מה כמות המרק ומה גודל חתיכת בשר החזיר שנפל לתוך המרק ? אמר לו היהודי מה גודלה . חישב הרב ואמר לו שנתח בשר החזיר בטל בשישים ומותר לו לאכול את המרק . לימים פגש הרבי באותו יהודי וראה שמראה פניו הוטב . שאל אותו הרבי מה סיבת הדבר . אמר היהודי : – רבי , יום יום אני שם בסיר המרק שלי חתיכת ' בטל בשישים ' וזה מוסיף לי בריאות . דיון בסיפור : בטל בשישים ( אסע " י 9782 ) זוהי אנקדוטה קצרה המציגה מצב אבסורדי הנובע מפרשנות מתירנית של הלכות הכשרות . השימוש בהומור מאפשר לדון בסוגיה סבוכה של גבולות היתרי ההלכה וסכנותיהם . ההלכה העומדת במרכז העלילה מכונה ' בטל בשישים ' . משמעותה היא שכאשר מזון מותר באכילה מתערבב במזון שאסור באכילה , יהיה אפשר לאוכלו אם כמות המזון המותר גדולה פי שישים מכמות המזון האסור . הרב בסיפור מתיר לעני לאכול מהתבשיל , בהסתמכו על הלכה זו . העני מנצל את ההיתר , בין מתוך בורות ובין מתוך טיפשות , וממשיך לערבב...
אל הספר