לפני כחמישים שנה נשלח רב אחד מארץ ישראל לשליחות בקהילות היהודים שנמצאים בארץ טורקיה , לעיר צ ' נקלה . והרב של אותה העיר צ ' נקלה יצא לקראת הרב השליח הבא מארץ ישראל וקיבל אותו בכל הכבוד והביאו לביתו וכן גם כיבדו במאכל ובמשקה . אז באותם הימים , לפני חמישים שנה , היו האורחים או יותר נכון אז היו מקבלים את האורחים יפה ובעין יפה ובכל הלב . ומרוב הכיבוד שעשו לאורח היו כולם אוכלים מצלחת אחת עמוקה אשר בה תבשיל מהביל טעים ומעלה ריח נעים . ובכן הרב המארח בירך על נטילה וכן על המוציא ומיד טבל בתבשיל ולא הוציא את פתו לפיו וחיכה עד שאשתו תטבול את פתה וכן אשתו טבלה את פתה ולא הוציאה את פתה מהצלחת עד שבעלה יספיק לטבול את פתו השנייה . וככה המארח והמארחת השגיחו על הצלחת וזללו את כל התבשיל . והאורח הרב השליח מארץ ישראל התפלא למראה עיניו ולהתנהגות המארחים . ולא היה לו העוז להתחרות איתם בתפיסת טבילת פתו ונשאר בכפו ולא הספיק אפילו לטבול את פתו הראשונה . ונשאר רעב וקיבתו נשארה רעבה ולא הצליח לאכול מהכיבוד שכיבדוהו . כך שגמרו את כל התבשיל המארח והמארחת ואחר שהצלחת נראתה ריקה , אמר המארח לאורח השליח : – טוב מאו...
אל הספר