בעיירה התפשטה השמועה שבבית הרב אכלו בשבת " א סאלענע חלה " . העיירה עמדה על הראש . אז פנו היהודים בבעיה זו אל הגבאי . הגבאי טען שאפיית חלות זה עניין של נשים . לכן בחרו ועדה של שלוש נשים : אחת צדקנית שיודעת כל דיני שבת , אחת עקרת בית טובה שיודעת כל דברי מאפה , והשלישית תגרנית מהשוק . המשלחת הנכבדה באה לבית הרב . פגשו את הרבנית ושאלו אם באמת אכלו בשבת בבית הרב סאלענע חלה . התשובה הייתה כן ! הצדקנית דיברה על קדושת השבת ואולי לא ידעה הרבנית . עקרת הבית למופת שאלה בזהירות רבה אם הרבנית יודעת לאפות חלות , או אולי לא היה קמח סולת בבית בגלל מתן בסתר שהרבנית נתנה , ולכן נאלצה לאפות סאלענע חלה לשבת . ואילו התגרנית לא שאלה שאלות , רק דרשה לתת תשובה : מהי השורה התחתונה ? למה בבית הרב אכלו סאלענע חלה ? והרבנית ענתה : כן , היא יודעת את דיני השבת . לא , היא לא נתנה מתן בסתר , והכסף שהיא מקבלת מספיק לה להוצאות הבית . ואז אמרה התגרנית : – נו , השורה התחתונה ( אונטערטע שורה ) , למה ? ענתה הרבנית : – רב שמכה את אשתו בערב , שהשכנים לא יראו , ומלטף את השיקסה בלילה , שפרנסי העדה לא יחשדו בו , אוכל בשבת סאלענ...
אל הספר