אוכל ביתי אסע"י 14221 סיפר: מרדכי הלל קרושניץ, פולין רשמה: אילת אטינגר, נכדת המספר

אצל יהודי אחד , אשתו נסעה לזמן ארוך , לאיזה שלושה ארבעה חודשים לחוץ לארץ . אז הוא אכל במסעדות . יום בהיר אחד הוא נכנס לאיזושהי מסעדה ואומר למלצר : – אולי יש לכם מרק שיהיה קצת מאתמול , קצת חמוץ , ושלצלחת שתגישו לי יהיו כתמים , סימני אצבעות עם פיח . היהודי המלצר הזה , המלצר הזה נכנס למטבח ושואל את הטבח : – יש דבר כזה ? אומר : – כן יש מרק שנשאר מאתמול , עומד שם . רצינו להשאיר את זה בשביל הכלב אז זה כבר חמוץ . אז הוא אומר : – טוב , תשפוך . שפך את זה לתוך צלחת , הוריד , הוריד את ... לקח קצת מתחת לסירים קצת פיח ושם , הגיש . הביא ליהודי . היהודי אוכל ואומר : – אח , זה טעים , טעים כל כך , זה טוב . אחר כך הוא הולך , אומר : – תן לי בשר , מנה שנייה , שלבשר יהיה כבר קצת ריח ושעל הבשר שיהיה שרוף , שיהיה גם שערות . אז הוא נכנס למטבח . אומר : – איזה משוגע – אבל זה לקוח , מה לעשות ? ( הטבח , משמע ) אומר : – יש שם בשר , נשאר הבשר בשביל הכלב , בשביל החתולים . הנה הבשר כבר מאתמול , זה קיץ , יש כבר ריח . לקח ונתן את הבשר , לקח , תלש כמה שערות אצל הטבחית שם , שם , שרף את זה על האש שיהיה קצת שרוף , והביא לו...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ