פרק ראשון הנאה מהעולם הזה – על טעם האוכל והקשריו

אחת החוויות החושיות המוקדמות ביותר בחייו של אדם קשורה לאוכל . יניקות החלב הראשונות של תינוק בן יומו חושפות אותו לטעמו המפייס והמרגיע של החלב החמים . טעמו העדין המתקתק של מזון ראשון זה שהובא לפיו טמון עמוק בזיכרון החושי והרגשי של כל אדם באשר הוא . במהלך חייו , אדם נחשף לקשת רחבה של מפגשים חושיים הקשורים לאוכל – למראה האוכל , לריחו , לטעמו , למגע עמו ולצלילים המתלווים אליו . אחד המפגשים החושיים המרכזיים עם האוכל קשור לטעמו . חלק מן הטעמים הם אוניברסליים , כדוגמת טעמו של הדבש או טעם המלח , ואילו חלק אחר נרכש , סובייקטיבי וייחודי לחברה שאדם גדל בה , כדוגמת טעמם של חרקים או של זוחלים . על אף השוני הקיים בין הטעמים הנרכשים הייחודיים לכל קבוצה , משותפת לכול ההנאה החושית הישירה מן האוכל . הנאה זו מלווה את האדם עד יומו האחרון . טקס המקובל בימינו הוא הגשת סעודה אחרונה לנידון למוות , כך שיוכל להיפרד מן החיים כשטעם האוכל החביב עליו עדיין מורגש בפיו . בתרבות היהודית ניתן מקום חשוב לחוויה החושית שהאוכל מעורר . ההתייחסות הראשונה בתורה לאוכל היא לפרי עץ הדעת ( בראשית ג , ו ) : " ותּרא האשּׁה כּי טוֹב ...  אל הספר