הספרותי נפרש פעמים רבות כשיחת רפאים : כרוכים בו אפוא ' כפילים ' – חזרות , העתקות , השתקפויות , דיוקנאות מבעיתים . כך מתגלגלים הטקסטים לפני שער החוק – כ ' גופים ' . בתחומה של הספרות טבועים פרדוקסים , עיוותים וסטיות . ובסטיות , שהן גם סטיות הזמן ( ' לא כעת ' ) וסטיות המרחב ( ' לא כאן ' ) , טמון הניסיון הדחוי , השארית – העיזבון שנותר ללימוד – כאן , כעת . הדיון בשאלת הספרות מתגלגל בחיבור זה מתוך ' דרמה יהודית-גרמנית ' , והוא מציג דיאלוג גלוי ודיאלוג סמוי בין פרנץ קפקא , אריך אוארבך , זיגמונד פרויד , פרנץ רוזנצווייג , ולטר בנימין וגרשם שלום . בהקשר זה עולות כמה פרספקטיבות ספרותיות , מהן מקבילות ומהן מנוגדות זו לזו . בין המחברים האלה ניכרים הבדלים לא מבוטלים , ועם זה משתקף מכתיבתם מתח דומה . מובן ששאלת הספרות עצמה אינה שאלה יהודית – גרמנית , אבל בהקשר היהודי – הגרמני ניתנה לה פרשנות ביקורתית יוצאת דופן . אנו רואים בשיח היהודי – הגרמני ' דרמה ' , שדה של קונפליקטים , משברים ומצבי הכרעה ; השיח הזה נפר שׂ כאן כמארג של קולות , כ ' תאטרון ' של משחקי מחשבה וזהות . זהו דיאלוג שמיוסד על הקו המחבר את ...
אל הספר