של הבד כנגד מרחב הטבע הריק . תשושים ונואשים הם נחים , אבודים בחלל ובזמן . כאן כבר ייצגו פליטיו של שטיינהרדט את האודים המוצלים מאש השואה . למסורת ציורי ה " גולים " או ה " פליטים " שורשים מיתולוגיים בציורי " על נהרות בבל " שציירו אדוארד בנדמן , אפרים משה ליליין , ראובן רובין ואחרים . אך תכיפותן של טרגדיות יהודיות במחצית הראשונה של שנות העשרים באירופה גרמה לציירים של האמנות היהודית המתחדשת לייצג את הפליטים בהקשרים ראליים של תוכן וצורה . מה שמחזיר אותנו אל צבי מלנוביצר . כשצייר מלנוביצר ב 2007 את ציורו " אקסודוס " , כבר היה ברור שיותר מאשר לייצג אירוע פוליטי מסוים , ביקש הצייר לקשר בין אירועי הזמן ובין גורל יהודי עתיק יומין . גם בשמו של הציור , שמחבר אותנו ליציאת מצרים ( ברובד הפליטות , ולא ברובד היציאה אל עבר כנען !) , וגם בייצוג אוכלוסייה של קשישים על פי רוב — מרחיק מלנוביצר את פליטיו מציבור מפוני ההתנחלויות . כאן , בקומפוזיציה שונה , גוש אדם מצטופף בלב שדה או רמה כלשהי שאליה מובילה הדרך ( זו הזכורה לנו מציור הפליטים הקודם ושבה נבחין עתה במטושטש בנהר האדם הקרב ובא ) . סגריריות עדיין עוט...
אל הספר