נפתלי בזם: חרדה וחרדיות

שחר שנות השמונים של המאה ה . 20 יהודי מעופף מעל מדבר יהודה . גופו מתוח ופיו פעור , טליתו פרושה מעל גופו . האם הוא חי ? האם הוא מת ? יריעת בד של טלית נמתחת מגופו לעבר מדרונות הר שמתחתיו , שתי ציציותיה כמיתרים של אוהל . " הר קדוש " קורא בזם לציורו מ . 1981 משהו במראה ההר מזכיר את הר סיני , אלא שלפנינו מדבר ארצישראלי ( מדבר יהודה ?) וקדושת ההר היא קדושת הארץ בעבור היהודי המעופף . עוד ציור מאותם ימים : היהודי , אדם בגיל העמידה , עודנו מרחף מעל להרי המדבר . הוא עונב עניבה , וכנפיו הם טלית לבנה , שגם ציציותיה מתוחות לקרקע ביתדות . ברית היהדות וארץ ישראל . עוד ציור : סלעי בזלת שחורים וגדולים מתעמתים עם כדורים רכים של עננים לבנים , מותירים את המדבר בנועם ורדרד . היהודי ( מגבעת לראשו , כנפיו אסופות אל חזהו ) מהלך בין הסלעים ותר אחר מקומו . שילוב של סלעי בזלת במדבר מקשה על זיהויו הגאוגרפי של המדבר — אין זה מדבר יהודה , אין זה הנגב ( שמא צפון בקעת הירדן ?) . מן הסתם היהודי מגיע אל נוף ארצישראלי ארכיטיפי . ציור אחר : הארץ הריונית . סלעים כדוריים נפוחים ואדירי ממדים ממתינים למי שיפיק מהם חיים . ע...  אל הספר
מוסד ביאליק