משה מברך את בני ישראל לשלום ולעתיד מאושר . בדברי הפרדה נחשף לעם צד באישיותו של משה שלא היה מוכר להם עד כה . במהלך חייו הרבה להורות לבני ישראל , להוכיחם ולהזהירם . עתה הוא מביע את תקוותיו באשר לעתיד הנכון להם במקום ההזהרות שהזהירם בשני הפרקים הקודמים . כמו בשירת האזינו , משה משקיף על תולדות ישראל מנקודת ראות של תקופה מאוחרת יותר , לאחר שהעם יתנחל בארצו המובטחת . בברכות מתוארים חיי העם לשבטיו , כל שבט בנחלתו , תוך התמקדות במשאבים שיעמדו לרשותם ובשפע שייהנו ממנו , ואף בביטחונם ובכישרונם הצבאי . ברכת משה כתובה בצורת שירה כמו שירת האזינו וכמו ברכת יעקב ( בר ' מט ) . פס ' א מאפיין אותה כברכה . מצטרפים בה מאפיינים של כמה סוגות ומשמשים בה כמה סגנונות . יש שהברכות מנוסחות כבקשות או כתפילות המופנות לה ' ; ברכה אחת מברכת את ה ' על שהיטיב עם השבט ( פס ' כ ); ואחרות מופנות לשבטים עצמם . כמה ברכות מתארות את השבטים או את נחלותיהם , אף שבהקשר זה הן אמורות לשמש כתפילות . השירה מורכבת משלושה חלקים : במרכזה הברכות לכל שבט ושבט ( פס ' ו כה ) . הפתיחה ( פס' ב ה ) והסיום ( פס ' כו כט ) , המתייחסים לטובות שע...
אל הספר