הפרק נחלק לשלושה חלקים : כתיבת התורה על מצבות ובניית מזבח על הר עיבל ( פס ' א ח ); קריאה לציות ( פס ' ט י ); טקסים להשמעת ברכות וקללות ( פס ' יא כו ) . כך גם מחלק נוסח המסורה את הטקסט על ידי רווח של פרשה פתוחה לפני פס ' א ואחרי פס ' כו , ורווח של פרשה סתומה לפני פס ' ט ופס ' יא . בחלק השלישי מגדיר נוסח המסורה כל אחד מהפסוקים טו כו כיחידה נפרדת ( בכתר ארם צובה אין הפסק לפני פס ' כ , ואילו בכתב יד לנינגרד יש ) . נוסח שומרון לעומת זה קובע הפסק בפרק הזה רק לפני פס ' א ( " ויצו משה וזקני ישראל " וגו ' ) , ט ( " וידבר משה והכהנים הלוים " וגו ' ) ואחרי פס ' כו . רק החלק האמצעי מתייחס לעניינם המידי של היחידה הקודמת ( כו , טז יט ) ושל הפרק הבא : הברית שנכרתה בארץ מואב ( ראו הפירוש על כו , יז יח ) . באותו חלק חוזרים משה והכוהנים על עיקרם של הכתובים כו , טז יט : משהתחייבו בני ישראל בברית להיות לה ' לעם הם מחויבים לקיים את מצוותיו . פס ' ט י משמשים כעין מעבר לפרק כח , שם מונה משה את התוצאות הבלתי נמנעות של ציות ושל אי ציות . שני חלקי הפרק האחרים ( פס ' א ח , יא כו ) סוטים מעניין הברית הנכרתת במואב...
אל הספר