ייבום (כה, ה-י)

כה ה כי - ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין - לו לא -תהיה אשת - המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ו ויבמה : והיה הבכור אשר תלד יקום על - שם אחיו המת ולא-ז ימחה שמו מישראל : ואם - לא יחפץ האיש לקחת את -יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל - הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים ח לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי : וקראו - לו זקני - עירו ודברו ט אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה : ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה י יעשה לאיש אשר לא - יבנה את - בית אחיו : ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל : גבר נשוי שמת חשוך בנים , אחיו חייב לשאת את האלמנה ולהוליד ממנה ילד אשר ייחשב לבנו של הנפטר ( פס ' ה ו ) . נישואים אלה נקראים יי ב∆ ום , פועל הנגזר מהשם יבם , שפירושו גיס , אחי הבעל ( פס ' ה ; והשוו יבמה = גיסה , רות א , טו ) . אם יסרב האח עליו להשתתף בטקס החליצה , טקס שיבייש אותו ברבים ויכתימו ( פס ' ז י ) . על פי פס ' ו , הולדת בן לבעל המת מבטיחה שלא " ימחה שמו מישראל " . ביסוד הדברים עומדת האמונה שהמוות אינו מבטל את קיומו של הפרט והחיים יכולים לעזור למתים על ידי הנצחת שמותיה...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס