איסור הלוואה בריבית (כג, כ-כא)

כג כ לא - תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל - דבר אשר ישך : כא לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על - הארץ אשר - אתה בא - שמה לרשתה : את חוקי התורה העוסקים בהלוואות יש להבין על רקע הכלכלה החקלאית הפשוטה של ישראל בעת העתיקה . אין עדויות שהתקיים שוק כספי בעל משמעות , או שבעלי אמצעים מישראל נהגו ללוות למטרות מסחריות או אחרות , אף שמשתמע מכמה מקראות שלא כל הלווים היו עניים ( שמ ' כב , כד ; דב ' כד , יב . מדרש ההלכה אפילו מתיר לנהוג כנושה במי שאיננו עני : " לעני שעמך לא תהיה לו כנושה , אבל היה לעשיר כנושה " [ מכילתא דר " י , כספא יט , ד " ה : " לא תהיה לו כנשה " ] ) . בתורה הלוואות הן בעיקר מעשים של גמילות חסד לאנשים שנקלעו למצוקה כלכלית ( ראו בפירוש על טו , א ו ) . כך עולה בבירור מניסוחי החוק הזה במקראות אחרים המדברים במפורש על לווה עני ( שמ ' כב , כד ; וי ' כה , לו לז ) . בנסיבות כאלה מתן הלוואה הוא חיוב מוסרי החל על כל אדם שידו מגיעה לכך . התורה מחייבת שמתן ההלוואה לא יגביר את מצוקתו של הלווה על ידי גביית ריבית , שהיתה עשויה לרושש אותו לחלוטין ( במזרח הקדום נהג...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס