בפרק כ מובאים שלושה חוקים בענייני מלחמה : הכנת הצבא לקרב ( פס ' א ); היחס לאוכלוסיות מובסות ( פס ' י יח ); הטיפול בעצים בק ִ רבת ערים נצורות ( פס ' יט כ ); חלוקה זו משתקפת גם בה ֶ פסקים שנקבעו בטקסט על פי נוסח המסורה ותורת השומרונים . חוקים אחרים הנוגעים למלחמה באים גם להלן כא , י יד ; כג , י טו ; כד , ה . עיקרם של חוקי המלחמה הטלת הגבלות על חובות וזכויות של אנשי הצבא : הגדרת מי שמותר לשלוח אותו למלחמה ומה מותר לעשות לערים כבושות ולאוכלוסיהן . יש חוקים הבולטים באכזריותם על פי כללי המלחמה המקובלים היום ( אמנם לא על פי הנהוג למעשה בזמננו ); עם זאת , הם מגבילים את השמדת החיים והרכוש . חוקים אלה הם הקדומים ביותר הידועים לנו המסדירים את הטיפול בעמים כבושים ובשטחים כבושים . חוקים אלה מתייחסים לכל מלחמה , לא רק למלחמת כיבוש הארץ . הדבר מתברר מכמה בחינות . פס ' טו עוסק בערים " הרחקת ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה ה ֵ נה " . הכתוב מניח שיהיו חיילים שנטעו כרמים ובנו בתים סמוך להתחלת המלחמה ( פס ' ה ו ) , והוא פוטר אותם מלצאת למלחמה . כל זה לא קרה לפני המלחמה לכיבוש הארץ ( אמנם , לפי הכתוב בבמ '...
אל הספר