כאן נידונים תפקידיהם של נושאי משרות ציבוריים שונים , מארבעה סוגים עיקריים : שופטים ( טז , יח – יז , יג ) , מלכים ( יז , יד כ ) , כוהנים ( יח , א ח ) ונביאים ( יח , ט כב ) . על הזקנים לא נאמר דבר , אולי משום שסמכותם היתה עניין שבמסורת ולפיכך גם מובנת מאליה ; סמכותם אינה תוצאה של מינוי – ' הבדלה ' ( י , ח ) , ' נתינה ' ( טז , יח ; יז , טו ) , ' שימה ' ( יז , יד טו ) , ' בחירה' ( יח , ה ) , או ' הקמה ' ( יח , טו , יח ) . אין מדובר כאן בחוקה . אין כאן הגדרות של תפקידים וחובות אלא הדגשת עקרונות רחבים . מובלטות ההגבלות שמטיל ה ' על זכויותיה של כל רשות ורשות . ספר דברים מפזר את הסמכות ואת היוקרה בין בעלי תפקידים שונים ומגביל את כוחם , ובכך מבקש למנוע התפתחותו של מרכז יחיד וחזק של יוקרה ושל עוצמה . העובדה שהגבלות אלה מובאות לידיעת הציבור היא מתכונותיה החשובות של התורה וייחודיותה . היא מניחה יסודות לפיקוח ולביקורת מטעם הציבור על רשויות השלטון ומונעת מהן השגת סמכות מוחלטת ויוקרה מוגזמת . בידי העם יש כוח להתנגד לשימוש לרעה בסמכות ולמחות נגדו . נביאי ישראל לדורותיהם ניצלו כוח זה כדי לנזוף במלכים ,...
אל הספר