הרחבתי בהצגת הממד הדתי שצמח ביהדות , הרחיק אותה משאיפת תיקון העולם הריאלי - היסטורי והעמיד במרכזה את עבודת האלוהים ולא את אחריות האדם . אך זו תמונה חלקית ומטעה : במקביל למאפיינים אלה פעלו בתוך התודעה היהודית מרכיבים אחרים , מרכזיים לא פחות ולעתים אף יותר , שהבטיחו שזו לא תיהפך לדת " רגילה " ולא תוותר על בשורתה המקורית ; הבשורה עליה אמר הסופר היהודי צרפתי , אדמון פלג , כי " אני יהודי , כיוון שעבור בן ישראל העולם אינו מושלם ; על בני האדם להשלים אותו " . הקול המתעקש שהעולם אינו זירת התיקון כעת , התאזן כל העת גם על ידי קולות אחרים ששימרו את הזיקה ההדוקה שבין היהדות ל " עולם הזה " . מסתבר שאפילו הרעיון של " עולם הבא " , המעתיק את מושא העניין של היהודי מהזירה הריאלית - היסטורית אל עולם רוחני ובלתי - תלוי , לא שינה את האופי הישראלי מיסודו . אף שרעיון זה חדר אל תוך התודעה הרבנית והעממית כאחד , והזין את עולמם של יהודים מסורתיים במשך דורות רבים - כפי שיעידו אינספור ספרי דרוש , סיפורי חסידים , בדיחות ופתגמים עממיים - הוא מעולם לא הפך לאחד מיסודות הברית הישראלית , למרכיב שהזהות היהודית אינה יכולה ...
אל הספר