המחקר שלפנינו עוסק במאבקם הלאומי של יהודי פולין בעשור הראשון לקיום הרפובליקה הפולנית כין שתי המלחמות . עם התפרקות המסגרות המדיניות הרב לאומיות באירופה המזרחית והמרכזית , נוצרה במקומן מערכת יחידות מדיניות ברוח הסיסמה של " זכרת ההגדרה העצמית ' / שהתקבלה על דעת " מעצמות ההסכמה" כקו מנחה להסדרים העתידיים . הגשמת עיקרון זה חייבה הקמת מדינות לאומיות חדשות , אשר בגבולותיהן היה הכרח לשלב המוני אוכלוסיה הנבדלת מהרוב 1 הדומיננטי , ששאף להטביע חותמו הספציפי על מדינתו הצעירה , קובעי המדיניות בורעידת '' השלום היו מודעים לסכנה הפוטנציאלית של התנגשות בין שאיפות המסגרות הלאומיות הנוצרות לבין האינטרסים הקיומיים של קבוצות המיעוט שבתוכן , מכאך נבעה נכונות המדינאים לעיצוב אמצעי הגנה תחיקתיים לשם שמירת ייחודן של החטיבות המיעוטיות מפני יצר ההשתלטות שלארמת הרוב . כמסכת עימות זו היוו המוני היהודים שבאיזור נקודת דאגה מיוחדת אצל המדינאים המערביים בשל האנטישמיות המושרשת והאלימה , שדמותה הוחרפה בעיתות מלחמה ומהפכות עליידי אימי פרעות עקובים מדם . המשלחת היהודית המוכרת של ראשי הגופים הציבוריים במדינות המערב , שפעלה...
אל הספר