בפרק זה יוצגו תאוריות של למידה וחשיבה , ויוסבר הקשר שלהן לגישות ההוראה שעליהן נשען המודל של הוראת מדעים מפעילה . הפרק ממקם תאוריות אלה במרחב שבין התנהגות ( ביהביוריזם והתאוריה של גאניה ) , קוגניציה-הכרה ( התאוריות של פיאז׳ה , ויגוצקי , אוזובל , פוירשטיין וגרדנר ) והבניה ( קונסטרוקטיביזם , התאוריה של גלזרפלד ) . נדגיש כי הגבולות בין תאוריות חשיבה , תאוריות פסיכולוגיות - התפתחותיות ותאוריות למידה אינם חדים , והצגת התאוריות נעשית באופן שיאפשר להבין את עיקריהן , את עקרונותיהן ואת התפתחותן . תאוריות החשיבה והלמידה שפותחו במשך הזמן מדגישות היבטים קוגניטיביים , חברתיים , רגשיים , תרבותיים ומדעיים של הלומד ואת יחסן לדרך שבה הלומד מפנים את הידע שהועבר אליו ומבקר אותו . למפתחי תכניות לימודים וחומרי למידה ולמורים משמשות תאוריות אלה עוגנים להבנת תהליכי הלמידה של הלומד ולבחירת דרכי ההוראה . המרחב התאורטי מוצג בתרשים 1 ( בעמוד הבא ) . התרשים שלהלן הוא תרשים מלאכותי במידה מסוימת . הגבולות בין התחומים ( שלעתים הם תחומים חופפים ) , בין התאורטיקנים ובין התאוריות השונות זו מזו משורטטים בקווים גסים . במהל...
אל הספר