הריקוד והלידה

לאחר שמיכל נוזפת בדוד נבצר ממנה ללדת , והדבר מורה כאמור על ניתוקה מדינמיקת החיים . לכן לא נופתע אם מאחורי הריקוד של דוד – כפי שהוא מתגלגל בשמחת בית השואבה – מתחבאת דווקא סצנה מטפורית של לידה . לשם כך ראוי להיעזר במארג טקסטואלי הנטווה בתלמוד סביב עניין הלידה . תוך דיון בשאלה אם הירך נחשבת לחלק מן הרגל , מובאים לצורך הבירור פסוקים אחדים : הפסוק המלמד לפי המדרש על צניעותו של שאול , ׳ויבא שאול להסך את רגליו׳ ( שמואל א כד , ד ) , הפסוק על מות 93 ספר היובלים טו , יז . 94 דברי הימים א טו , כט . 95 בראשית כו , ח . בשתי סצנות נוספות מוזכרת קנאתו של שאול מול הארוס הדוידי המתגלם בריקוד או בניגון : בשעה שהנשים היוצאות בשיר ( ׳הנשים המשחקות׳ , כלשון הכתוב ) מהללות את דוד יותר מקודמו ( שמואל א יח , ו – ח ) , ובשעה שדוד נקרא לגרש בנגינתו את הרוח הרעה שאחזה בשאול ( שמואל א טז , יד – כג ) . 96 יבמות קג ע״א . סיסרא ׳בין רגליה כרע נפל שכב׳ ( שופטים ה , כז ) ופסוק מן הקללות של ספר דברים ( כח , נז ) על האם האוכלת את ׳שליתה היוצאת מבין רגליה׳ . על סמך הפסוק האחרון נטען כי הוולד נראה כאילו יוצא מבין רגלי האי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן