מתחמם אדם כנגד המדורה [ ... ] ובלבד שלא ישתטף בצונן ויתחמם כנגד המדורה מפני שמפשיר מים שעליו . למה דווקא בסיפור על הלל מודגש כי פעולה לכאורה אסורה של הפשרה מותרת להצלת חייו ? את התשובה יש כזכור לחפש ברובד המטפורי . הפשרה זו מוצדקת כמו עצם רעיון הפשרה ההללית . בעודה נראית כחילול , היא מקבלת את מלוא הלגיטימציה מהיותה הכרחית לקיום החיים . מעבר לכלל החריג של פיקוח נפש , השאלה העומדת ברקע היא , האם מותר להפשיר מים בשבת או בחג , וכצפוי , מסתבר שבית הלל נוטה לצד ההיתר – הפשרה – בעוד שבית שמאי דוגל באיסור . הדבר חד משמעי לגבי יום טוב : ׳בית שמאי אומרים : לא יעשה אדם מדורה ויתחמם כנגדה ובית הלל מתירין׳ . לגבי שבת הסוגיה סבוכה יותר , אך הכיוון הכללי דומה : נותן אדם חמין לתוך הצונן ולא הצונן לתוך החמין , דברי בית שמאי ובית הלל אומרים : בין חמין לתוך הצונן ובין צונן לתוך החמין מותר . במה דברים אמורים ? בכוס , אבל באמבטי , חמין לתוך הצונן ולא צונן לתוך החמין . להסתייגות הנרשמת בנושא המרחץ אין לייחס משקל יתר . שכן , כשעולה השאלה לגבי חמי טבריה – המקום שבו רשב״י מצטרף לרעיון הפשרה ! – ניתנת למעשה עדי...
אל הספר