המארג הסאטירי בסיפורים 'הצפרדעים' ו'מזל דגים' מאת ש"י עגנון

אמר לבא : חיי בני ( מזוני לא בזכותא תליא מילתא , אלא במזלא תליא מילתא . אחת מסברלרתיה הנודעות של יצירת עגנון היא מלאכת ההרכבה הנפלאה שיש בה מן ההערמה שבהעלמה , ומן ההתעיה שבהנחיה . הסתר פנים כמסווה של מאור פנים מהווה תשתית אמנותית לסיפורי עגנון בכלל וליצירתו הסאטירית בפרט . הדברים אמורים במיוחד לגבי המשחק האסתטי שמשחק האמן בחוטי 2 מדרש , הלכה , אגדה וחסידות בבואו לטוות את רקמת הסיפור , עגנרן לא סטה בכך מן הדרך שסללה הסאטירה העברית במאה הי " ט , אלא שהוא הרחיק לכת והעמיק את הישגיה של הסאטירה הרחק ומעבר להישגיהם של יוסף פדל , יצחק ארטר , יהושע השיל שור , אברהם מאפו ושלום יעקב אברמוביץ ( מנדלי מוכר ספרים ) . דרכם של הללו היתה מיליטאנטית בעיקרה , ישירה וחשופה למדי , ובמקרים לא מעטים אף שטחית . הסאטירה העברית במאה הי " ט ( להוציא את ' מגלה טמירין ' ו ' בןחן צדיקי לפרל ) לא טרחה במיךחד להסתיר את מהותה , בהיותה מיוערת לקהל יעד מוגדר ומצומצם , קרי ציבור המשכילים באירופה המזרחית . יצירות סאטיריות רכות של ש ' יי עגנון ( להוציא , לדוגמה , את 'בנערינו ובזקנינו / את פרקי יספר המדינה / או את ישירה '...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן