ב 6 ביולי פרסם ג ' נבלאט מחדש את קריאתו הידועה לרפורמה הכוללת : ( א ) ביטול השיטה העדתית ; ( ב ) הגדרה מחדש של סמכויות הנשיא ; ( ג ) שינוי חוק הבחירות העדתי האזורי ; ( ד ) ארגון מחדש של הצבא על בסיס שוויוני ; ( ה ) הסרת ההגבלות על חופש הביטוי . אף שלא היה בכך שום חדש פירשה ההנהגה המארונית את פרסום חמש הנקודות האלה כהכרזת מלחמה על מוסדות המדינה , וג ' מיל שב והגדיר את הרפורמות של ג ' נבלאט " חלק ממזימה של השמאל הבין לאומי " . ב 17 באוגוסט סיימו חברי הלשכה הפוליטית של מפלגת הפלנגות את כינוסם השנתי בבירות בפרסום הצהרה ובה יוחדו חמישה סעיפים מתוך 12 לנושא הפלסטיני והערבי . הניסוחים בנוגע לפלסטינים היו גדושים במחוות של פיוס : " המפלגה חוזרת על עמדתה ... ששאלת העם הפלסטיני היא הצודקת ביותר בעידן שלנו , ומדגישה את התחייבותה לכבד את כל ההסכמים החתומים בין המדינה הלבנונית לאש " ף .... " ואולם אנשי השמאל הלבנונים הוגדרו בהצהרה " גורמים הרסניים " והודגשה מחויבות מפלגת הפלנגות לעיקרון של " שמירת המולדת " מפניהם ומפני מזימתם ל " חיסול המשטר הדמוקרטי הפרלמנטרי החופשי שלבנון בחרה [ לעצמה ] ... לכן ...
אל הספר