5.7.4.2 החרפת המאבקים החברתיים

שעה שהנשיא , ראש הממשלה וצבא לבנון ניצבו חסרי אונים לנוכח הידרדרות מצב הביטחון עקב העימות הפלסטיני ישראלי , התעצמו שביתות הפועלים , האיכרים והסטודנטים ברחבי בירות . במהלך פיזור הפגנה בשכונת שיאח בנובמבר 1972 הרגו שוטרים שלושה פועלים ופצעו עשרה . על כך הגיבו ארגוני כוחות השמאל ו " איגוד הפועלים הלבנונים " בהפגנות של אלפי פועלים וסטודנטים . בראש המפגינים צעדו כמאל ג ' נבלאט וחבריו ב " חזית הלבנונית למאבק הלאומי " , וכן כמה חברי פרלמנט 26 שם , עמ ' . 1285 - 1280 ונשיא איגוד הפועלים גבראל ח ' ורי . ג ' נבלאט הטיל את האחריות להרג הפועלים על ממשלת סלאם ודרש שתתפטר מיד . כמה ימים אחר כך ניצל ג ' נבלאט את הכינוס השנתי של מפלגתו " הפרוגרסיבית הסוציאליסטית " וחזר על קריאתו להתפטרות הממשלה , המגנה , לדבריו , על הקפיטליזם המונופוליסטי השולט בכלכלת לבנון . ג ' נבלאט חזר והדגיש את הצורך ליישם תכניות לרפורמה מקיפה בכלכלה ובממשל כדי לשים קץ לשלטון ההון באמצעות נציגיו בממשל . בתחילת ינואר 1973 יצאו לרחובות נבטיה , העיירה השיעית בדרום , קרוב ל 8 , 000 מפגינים במחאה על שמונופול ה " מנהל " מנצל אלפי איכר...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה