מנהיגי השמאל והימין החלו את מסע התעמולה לבחירות אפריל 1972 במלחמת מילים . בחודש הזה הגבירו הארגונים הפלסטיניים את התקפותיהם על צפון ישראל , וישראל הגיבה תגובה קשה . התקפות חיל האוויר של ישראל על יעדים בדרום לבנון ועל בקעת הלבנון גרמו אבדות בקרב האוכלוסייה , ורוב הנפגעים היו שיעים . שני בכירי המנהיגים המארונים , ג ' מיל ושמעון , החלו בעת ההיא לתאם עמדות לקראת הבחירות כדי להקים חזית נוצרית משותפת שתוכל " לעצור את הסחף השמאלני" ולמנוע את " הזרים " מלסבך את לבנון במלחמת " האחרים " על אדמתה . בכינוס גדול של 60 , 000 משתתפים , ב 20 במארס , 1972 שלחו ג ' מיל ושמעון שני מסרים : האחד לשמאל ולפלסטינים , והאחר למנהיגים נוצרים אחרים שעדיין היססו בעניין ההצטרפות לחזית המתהווה . מכל מקום , רימון אדה נמנע מלהצטרף בשל עוינותו העמוקה לג ' מיל . משנואשו ממנו פנו שמעון וג ' מיל למפלגת ה " טשנאק " הארמנית והצליחו לכרות עם מנהיגיה ברית לשיתוף פעולה בבחירות כבסיס לחזית נוצרית רחבה . בשעה שהחזית הנוצרית קרמה עור וגידים פילגו מחלוקות סיעתיות את מנהיגי הסונים . ציר ראשי של מחלוקת הייתה העוינות בין צאיב סלאם ל...
אל הספר