5.6.3.3 ההסכם והשלכותיו

בהמשך למאמץ תיווך של מצרים שהחל במאי , הוזמנו לקאהיר שתי משלחות , לבנונית ופלסטינית . המשא ומתן נמשך שלושה ימים , מ 1 עד ה 3 בנובמבר , 1969 ובסופו הגיעו הצדדים להסכם על בסיס " נוסחת התיאום " . הסכם קאהיר , שתוכנו הגיע לעיתונות רק באפריל , 1970 הביא הפסקת אש בין צבא לבנון לארגונים הפלסטיניים והכיר בזכותם להילחם בישראל מאדמת לבנון , אבל כל פעולה צבאית צריכה להיות מתואמת עם צבא לבנון . על אף האיסור לשאת נשק מחוץ למחנות , הכיר ההסכם בזכות הפלסטינים לנהל את ענייני המחנות . חוץ מרימון אדה קיבלו המנהיגים המארונים את ההסכם במישור ההצהרתי לפחות . הבחירות לנשיאות עמדו עתה בפתח והדעת נותנת שהנמכת טון הביקורת של פייר ג ' מיל וקבלתו את ההסכם נבעו גם מהבנתו שאין למנהיג מארוני כל סיכוי להיבחר לנשיא בלי הסכמת הזעמא הסונים החזקים . בין מתנגדי ההסכם רווחו שמועות על כך שהרמטכ " ל אמיל בסתאני התכוון להתמודד על תפקיד הנשיא , ולשם כך היה צריך לבנות לו מחנה אוהדים בקרב ההנהגה המסלמית . ב 25 בנובמבר הרכיב רשיד כראמי ממשלה חדשה והצליח לשכנע את פייר ג ' מיל להצטרף אליה אף על פי שהיא מקיימת תיאום עם הארגונים ...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה