לאחר התפטרותו סיכם כראמי את המציאות שנוצרה בלבנון משנת . 1964 הוא הסיק שאין בקרב הלבנונים הסכמה בנושאים המרכזיים ואין ביכולת הממשלה לגבש עמדה ברורה בלי להסתכן בהעמקת השסע . ג ' נבלאט והזעמא הסונים האשימו את הממשלה בהשפלת הפלסטינים ורדיפתם . יום לאחר התפטרות כראמי אימצו צאיב סלאם ועבדאללה אל יאפי את עמדת המפתי הסוני שיח ' חסן ח ' אלד , שקרא לתת חופש פעולה לפדאיון ו " להגן על המהפכה הפלסטינית " . לעומתם המשיכו מנהיגי המחנה המארוני , פייר ג ' מיל ורימון אדה , להפיץ את דבר הפטריארך המארוני , שראה בפעילות הצבאית של הפלסטינים פגיעה באינטרסים של לבנון והיחשפות מסוכנת להתקפות נוספות של ישראל . מאז פעולת ישראל בבירות היה הנשיא שארל חלו נתון בין הפטיש הפלסטיני השמאלני לבין הסדן המארוני השמרני , והוא מיעט בהצהרות ונמנע מלנקוט צעדים חשובים . ב 5 במאי 1969 נפגש עם מנהיגי המחנה המארוני השמרני , ג ' מיל , שמעון ואדה בנוכחות הפטריארך אל מעושי . למחרת הרג צבא לבנון שבעה לוחמים פלסטינים בדרום המדינה ובאותו היום נשא חלו נאום לאומה והדגיש שלא ירשה לשום תקרית , עד כמה שתהיה כואבת או בוגדנית , לגרום להחלש...
אל הספר